8 כלי נגינה טורקיים ופרסיים שכדאי לכנרים להכיר
לכינור יש מקום גם במוזיקה הטורקית והפרסית. במסורות אלה התפתחו דרכי נגינה המותאמות למלודיה, לקישוטים ולגוני הצליל המקומיים.
בנגינה פרסית בכינור משתמשים בהבדלים עדינים בגובה הצליל, בקישוטים ובדינמיקה. ההיכרות עם אופן הביטוי הזה יכולה לעורר עניין גם בכלי נגינה אחרים מן האזור, שלכל אחד מהם מסורת וטכניקה משלו.
אם אתם כנרים, שמונת הכלים הבאים מציעים כיוונים מעניינים להיכרות. ניסיון מוזיקלי קודם עשוי לעזור, אך לימוד כלי חדש דורש תרגול; לא כל טכניקה של הכינור עוברת אליו באופן ישיר.
1. קמנצ'ה — Kamancheh
קמנצ'ה הוא כלי קשת מרכזי במוזיקה של איראן ואזרבייג'ן. גופו העגול מכוסה בממברנת עור, ובדגמים בני זמננו נפוצים ארבעה מיתרים. מנגנים בו כשהוא ניצב, תוך תמיכה בתחתיתו, והאחיזה בקשת שונה מזו של הכינור. כנרים עשויים להתעניין בשליטה בגובה הצליל ובקישוטים, אך יצטרכו ללמוד את תנוחת הכלי ואת טכניקת הקשת שלו. הקבאק קמאנה הטורקי הוא כלי קשת נוסף בעל גוף המכוסה בעור; אין לראות בו ובקמנצ'ה כלי זהה.
2. עוד — Oud
העוד הוא כלי פריטה בעל גוף דמוי אגס וצוואר ללא שחיפים, המשמש במוזיקה הטורקית, הערבית והפרסית. מספר המיתרים, מידות הכלי והכיוון משתנים בין דגמים ומסורות. רוב המיתרים מסודרים בזוגות, והנגינה נעשית במפרט. ההבדלים בין עוד טורקי, ערבי ופרסי אינם מסתכמים בתיאור צליל אחד או במידת צוואר קבועה. עבור כנרים, הצוואר ללא שחיפים מציע דרך נוספת לעבוד על דיוק בגובה הצליל; טכניקת הפריטה עצמה דורשת לימוד נפרד.
לפרטים נוספים, עיינו במבחר העודים הטורקיים שלנו.
3. טנבור בקשת — Yaylı Tanbur
Yaylı Tanbur הוא כלי קשת טורקי בעל צוואר ארוך עם שחיפים וגוף תהודה עגול, שעשוי להיות מעץ או ממתכת בהתאם לדגם. מחזיקים אותו במנח זקוף ויציב, תוך תמיכה בגוף הכלי. הצליל המתמשך עשוי לעניין כנרים, אך תנוחת הנגינה, המרחקים על הצוואר ואחיזת הקשת שונים מאלה של הכינור. כדאי ללמוד אותם עם מורה שמכיר את הכלי.
4. טומבק / טונבק — Tombak / Tonbak
טומבק, הנקרא גם טונבק, הוא תוף גביע מעץ וכלי הקשה מרכזי במוזיקה הפרסית. אף שהוא חולק את צורת הגביע עם תופים ממסורות אחרות, יש לו טכניקות נגינה ייחודיות. תנועות שונות של האצבעות וכפות הידיים מאפשרות להפיק גוני צליל ומקצבים מגוונים. לכנרים הוא מציע הזדמנות להתמקד בקצב ובמגע, באמצעות טכניקה שונה מזו של כלי קשת.
לפרטים נוספים, עיינו במבחר שלנו: טומבק — תופי גביע פרסיים.
5. סורנה — Sornā / Sarnā
סורנה הוא כלי נשיפה בעל עלה כפול, הקרוב לכלים המכונים זורנה במסורות שונות. הוא מוכר במוזיקה אזורית באיראן ובהופעות ובאירועים בחוץ, ובקצה גופו פעמון מתרחב. בניגוד לכינור, הפקת הצליל תלויה בנשיפה ובעבודה עם העלה. לכן המעבר אליו דורש לימוד נשימה ואחיזה ייעודיים; גובה הצליל לבדו אינו הופך אותו לכלי שקל לכנרים ללמוד.
6. סנטור — Santoor
סנטור הוא כלי מיתר שמנגנים בו באמצעות שני מקושים קטנים. במסורות שונות קיימים דגמים בעלי כיוונים, סולמות ומבנה מיתרים שונים. עבור כנרים, הוא מציע מפגש עם הפקת צליל בהקשה ועם ארגון תווים שונה מזה של לוח האצבעות. בחירת הכלי והכיוון צריכה להתאים למוזיקה שרוצים לנגן.
לפרטים נוספים, עיינו במבחר שלנו: סנטור — כלי מיתר לנגינה במקושים.
7. באגלמה — Bağlama
באגלמה היא כלי פריטה מרכזי במוזיקה העממית הטורקית, בעל צוואר ארוך ושחיפים וגוף תהודה עמוק ומעוגל. המילה סאז משמשת לעיתים כשם לכלים ממשפחה זו; ג'ורה היא כלי קטן במשפחה, ולא שם חלופי לכל באגלמה. אפשר לנגן במפרט או בטכניקות פריטה באצבעות כגון שלפה. היכרות עם פיציקטו בכינור עשויה לעורר עניין בפריטה, אך טכניקות הבאגלמה והכיוונים שלה דורשים תרגול משלהם.
8. טאר — Tar
טאר הוא כלי פריטה בעל צוואר ארוך, המוכר בין השאר במסורות של איראן ואזרבייג'ן. לדגמים האזוריים יש הבדלים במבנה, במספר המיתרים ובאופן החזקת הכלי, ולכן אין חלוקה אחת של המיתרים שמתאימה לכולם. כנרים יכולים להתעניין בנגינה המלודית ובקישוטים שלו, תוך לימוד נפרד של הפריטה ושל השחיפים.
היכרות עם כלי חדש יכולה להרחיב את עולמם המוזיקלי של כנרים בכל סגנון. בחרו לפי הצליל שמושך אתכם, המוזיקה שתרצו לנגן והאפשרות לקבל הדרכה. הניסיון בכינור הוא נקודת פתיחה מועילה, לצד הזמן והתרגול שכל כלי דורש.
לקריאה נוספת: מה ההבדלים ונקודות הדמיון בין מוזיקה טורקית, ערבית ופרסית?
השאירו תגובה