הכול על באגלמה סאז

- Divan sazı — סאז דיוואן
- Bozuk — בוזוק
- Üç telli — שלושה מיתרים
- On iki telli — שנים עשר מיתרים
- Çöğür
- Kopuz — קופוז
- Cura — ג'ורה
- Tambura — טמבורה. השמות והחלוקה בין סוגי הכלים משתנים לפי האזור, התקופה והמידות.
משפחת הבאגלמה כוללת כלים במידות ובמנעדים שונים. בין השמות המופיעים בתיאורים המסורתיים נמצאים מיידאן סאז, דיוואן סאז, Çöğür, בוזוק, ג'ורה ואיקיטלי. אין להתייחס לרשימה כאל תקן אחיד של מידות או מספר מיתרים.
- Meydan sazı — מיידאן סאז: שם המשמש לכלים גדולים ובעלי צליל נמוך במשפחת הסאז. בחלק מהתיאורים מבחינים בינו לבין דיוואן סאז, ובאחרים השמות חופפים. מספר המיתרים וסידורם צריכים להיבדק לפי הכלי המסוים.
- Divan sazı — דיוואן סאז: כלי גדול בעל צליל נמוך ומלא. המונח עשוי לחפוף למיידאן סאז, בהתאם למסורת ולשיטת הסיווג. לכן שם הדגם לבדו אינו מספיק לקביעת מידותיו או מספר המיתרים שלו.
- Çöğür / Bağlama: המונחים משמשים בדרכים שונות במסורות ובתיאורים היסטוריים. בתצורה נפוצה של באגלמה בעלת שבעה מיתרים יש שלושה בקבוצה התחתונה, שניים באמצע ושניים למעלה. מספר השחיפים ואורך הצוואר תלויים בדגם; אין להסיק מהשם Çöğür שכל כלי כזה זהה לבאגלמה מודרנית בעלת צוואר קצר.
- Bozuk — בוזוק: שם המופיע בתיאורים של כלי סאז ובמסורות אזוריות. חשוב להבחין בין השם של כלי לבין Bozuk düzen, שהוא שם של שיטת כיוון. כדי להבין באיזה כלי מדובר, בדקו את המבנה, המידות והכיוון ולא רק את הכינוי.
- Cura — ג'ורה: היא מן הכלים הקטנים ובעלי הצליל הגבוה במשפחת הבאגלמה. כלי גדול יותר, בעל צליל נמוך יותר, הוא הטמבורה. בחלק התחתון של המנעד נמצאים כלים גדולים כגון דיוואן סאז. החלוקה המדויקת למידות ולמנעדים משתנה בין שיטות סיווג ובין בונים; אין להניח שלכל הכלים הפרש קבוע של אוקטבה או אותו מספר מיתרים.
- İkitelli — איקיטלי: פירוש השם בטורקית הוא ״שני מיתרים״. זהו אחד השמות המופיעים במסורות של כלי פריטה אנטוליים; המידות ואופן השימוש תלויים במסורת ובדגם.
- קופוז מוזכר בספרות הלימוד הטורקית כחלק מן הרקע ההיסטורי של הבאגלמה. השם שימש לכלים שונים, ולכן יש להבין את הקשר במסגרת התפתחותן של מסורות כלי המיתר.


מבנה הבאגלמה
לבאגלמה יש שלושה חלקי עץ מרכזיים:
- גוף התהודה — tekne
- לוח התהודה — göğüs או kapak
- הצוואר — sap
עשוי לעיתים קרובות מאשוח, בהתאם למפרט הכלי. גם הצוואר עשוי מעץ; החוט הכרוך סביבו משמש לקשירת השחיפים ואינו החומר שממנו הצוואר בנוי. בקצה הצוואר נמצאים מפתחות הכיוון, שבהם משתמשים לשינוי מתח המיתרים ולכיוון הכלי.
בבאגלמה אפשר לנגן במפרט, המכונה tezene, או באצבעות. במסורות מסוימות משתמשים במפרט מקליפת דובדבן, ולצדו נפוצים מפרטי פלסטיק. טכניקות הנגינה באצבעות מכונות şelpe — שלפה.
בבאגלמה מודרנית נפוצות שלוש קבוצות מיתרים שבכל אחת מהן שניים או שלושה מיתרים, בהתאם לתצורה.
את קבוצות המיתרים אפשר לכוון בדרכים שונות. למשל, קיים כיוון המתואר מהקבוצה התחתונה לעליונה בתווים לה–רה–מי (A–D–E). חשוב לברר אם שמות התווים מציינים צליל שנשמע בפועל או שיטת רישום מסורתית, ולאיזו נקודת ייחוס הם מתייחסים.


בין שיטות הכיוון, הנקראות בטורקית düzen, אפשר למצוא:
- Bağlama düzeni
- Müstezat düzeni
- Misket düzeni
- Bozuk düzen
איך מטפלים בבאגלמה?
הרחיקו את הכלי משמש ישירה, ממקורות חום ומשינויים חדים בטמפרטורה ובלחות. לאחר הנגינה, נגבו בעדינות את המיתרים ואת האזורים שנגעתם בהם במטלית רכה, יבשה ומתאימה. אל תשתמשו באלכוהול או בחומר ניקוי לא מוכר על פני הכלי. סביבת אחסון יציבה חשובה גם כאשר הכלי נמצא בנרתיק.
אל תשעינו את הבאגלמה באופן לא יציב על קיר. השתמשו במעמד שמתאים למידות הכלי ולגימורו, או בנרתיק מתאים לפי הנחיות הבונה. נרתיק אינו מבטל את הצורך בתנאי אחסון מתאימים. אין כלל אחיד שלפיו חייבים לשחרר את כל המיתרים או להוציא את הכלי מהנרתיק כשאינו בשימוש; לקראת אחסון ממושך, התייעצו עם היצרן או הבונה.


בבחירת באגלמה, השוו בין המידות, החומרים, הכיוון ונוחות הנגינה, ובדקו מה כלול בדגם. למידע נוסף, קראו את המדריך לבחירת באגלמה או פנו אלינו עם שאלות על הכלים שבקטלוג.


השאירו תגובה