מה זה דרבוקה?

כלי בעל תחתית פתוחה וגוף מוארך, העשוי מחימר שרוף או מאלומיניום וממתכות דומות, המשמש ככלי הקשה במוזיקה הטורקית.

הדרבוקה (darbuka) היא כלי הקשה שנפוץ מאוד באזורי אנטוליה ומכניס למוזיקה הטורקית משב מזרח תיכוני. היא עומדת בבסיסה של מוזיקת השמחה ברמה הגבוהה ביותר, ובזכות הקצב שהיא יוצרת היא לא מניחה לאיש להישאר במקומו.

 אולי יעניין אותך גם: מדריך למוזיקה הטורקית

הדרבוקה, שמנוגנת בדרך כלל בקרב פשוטי העם, משמשת רבות בחתונות ובחגיגות מיוחדות באנטוליה. מאז ימי קדם שימשו בתרבויות אנטוליה, מרכז אסיה ומסופוטמיה כלים רבים בצורות ובגדלים שונים הדומים לדרבוקה. היא השתנתה מאוד עד ימינו והופיעה גם באזורים אלה.

הדרבוקה, שתופסת מקום חשוב בתרבות החגיגה באזורים נרחבים ובעלי שורשים עמוקים, נראית בדרך כלל כצינור רחב בצד אחד וצר בצד האחר, ועליה נמתח עור על חישוק שבאמצעותו מכוונים את הצליל הייחודי שלה. בייצור הדרבוקה, שבתחילת דרכה נעשתה מחרס, שימשו עם הזמן חומרים כמו חרסינה, גבס, נחושת, אלומיניום, עץ וסיבי זכוכית.

הדרבוקה, שנפוצה מאוד גם באזור הבלקן, אינה מציעה מגוון גדול של צלילים וגוונים. בדרבוקה יש רק שני צלילים, המוכרים בשם "דום" ו"תק". הצליל שמהווה את בסיס הקצב ומופק מהכאה במרכז הדרבוקה נקרא "דום", ואילו הצליל המשמש לעושר אלתורי ולתנועתיות קצבית נקרא "תק".

מכיוון שגוני הצליל שלה מוגבלים, אין נוהגים להעדיף את הדרבוקה לנגינת סולו, אלא היא תורמת להרמוניה בתוך הרכב של כמה כלים ומוסיפה למנגינה צבע יפה מאוד.

איך מנגנים בדרבוקה? 

כדי לנגן בדרבוקה, שאין בלעדיה בחתונות ובחגיגות ושמוסיפה צבע למוזיקה הטורקית ככלי הקשה, יש לשבת בנקודה גבוהה מהקרקע. שכן הנקודה החשובה ביותר היא להניח אותה היטב על הברך כדי לנגן כראוי. לאחר שהדרבוקה מונחת על הברך בבטחה, המלאכה עוברת לקסם האצבעות. כל צליל היוצא מהדרבוקה המנוגנת בקצות האצבעות הוא צליל שיש בכוחו לחדור עמוק אל לב המאזינים.

כדי לנגן בדרבוקה נדרשת תחושה בסיסית מאוד. התחושה הזאת היא תחושת הקצב, ופיתוחה הוא בהחלט בראש סדר העדיפויות כדי להתחיל לנגן בדרבוקה. כמו בכל כלי, גם בדרבוקה חשוב מאוד להתאמן בהתמדה ולשפר את זיכרון השרירים על ידי עבודה חוזרת ונשנית על הקצבים הבסיסיים. לאחר שתשלטו בקצבים הבסיסיים תוכלו להתמחות בקצבים שונים (Türk aksağı, ağır aksak, sofyan ועוד).

 אולי יעניין אותך גם: Turkish Darbuca Drum Dumbek

גם אופן השימוש בידיים בעת הנגינה בדרבוקה ממלא תפקיד חשוב באיכות המנגינה. הצליל "דום", שמהווה את הבסיס לשתי ההכאות של הדרבוקה שהזכרנו קודם, מופק ביד שמאל. הצליל של הכאה זו, הנעשית כשהאצבעות מלבד האגודל צמודות זו לזו בשורה אחת, הוא צליל חזק מאוד.

בהכאה זו כל הצד הפנימי של האצבעות בא במגע עם הדרבוקה. הצליל האחר, "תק", מופק ביד ימין בצורת מכה כמו סטירה. צליל זה נועד לקשט את המנגינה והוא בדרך כלל חלש מ"דום", אך השפעתו על המוזיקה ועל הקצב גדולה למדי.

הדרבוקה, שיש לה מקום בתרבות העממית של אזורים רבים, היא כלי שאפשר ללמוד בקלות רבה יחסית בשיטת עבודה ממושמעת ונלהבת.

דרבוקה מול דומבק 

הדרבוקה שימשה במשך שנים רבות מאוד בתרבויות רבות ושונות ובעלות מאפיינים שונים. למעשה, הדרבוקה, שהרקע התרבותי שלה מגיע עד השנים שלפני הספירה, נודעה עם הזמן בשמות רבים ושונים.

השם "דומבק" (dumbek) הוא אחד מהם. הוא משמש בדרך כלל באותה משמעות כמו דרבוקה, אך הדומבק הוא למעשה כלי הקשה בעל מאפיינים השונים מן הדרבוקה, גם אם בהבדלים קטנים.

הדומבק דומה מאוד לדרבוקה, אך עלותו נמוכה בהרבה. הדרבוקה עשויה מפח, ואילו לייצור הדומבק משתמשים בחרס. הדומבק הוא כלי קל יותר מהדרבוקה. למרות כל ההבדלים הקטנים האלה, התמונה הנוצרת בתודעת החברה היא בדרך כלל זהה.

אנו שמחים להעניק לכם את ההזדמנות להכיר את הדגמים של המורשת התרבותית העשירה הזאת, העשויים מחומרים באיכות הגבוהה ביותר ומשקפים את התרבות שבתוכה נוצרו.