מה זה קמנצ'ה?

מהם סוגי הקמנצ'ה (kamancheh)?

הקמנצ'ה, המכונה בשם נוסף קמאנצ'ה, היא כלי מיתר קשתי נטול סריגים, המנוגן בעיקר באזרבייג'ן, באיראן, באוזבקיסטן ובאזור מזרח אנטוליה שבטורקיה.

אז מהם מאפייני הקמנצ'ה? עד לאן חוזרת ההיסטוריה של הקמנצ'ה? מהם סוגי הקמנצ'ה? מה ההבדלים בין הקבאק קמנצ'ה לקמנצ'ה הקלאסית? האם הקמנצ'ה היא כלי קשה לנגינה?

בואו נבחן יחד את כל השאלות הללו ואת התשובות להן!

מהם מאפייני הקמנצ'ה?

תיבת התהודה של הקמנצ'ה כדורית והזרוע שלה נטולת סריגים. פני הכלי נמתחים מקרום כבד בקר, מעור דג או מעור גמל. כלי הנגינה הזה, שהיה בעבר בעל 3 מיתרים, במילים אחרות, הוא כיום בעל 4 מיתרים.

הקמנצ'ה, אחד מכלי הנגינה העתיקים ביותר באזרבייג'ן, גובהה 70 cm. יש לה שיטת כיוון הנקבעת בהתאם לסוג המנגינות ולמקאם המבוצע. בכל שיטת הכיוון הזאת, הכיוון הנפוץ ביותר הוא שיטת 5-4-5. בעוד שזרוע הקמנצ'ה עשויה מעץ שזיף, תיבת התהודה שלה נוצרת מגילוף עץ אגוז. יש להניח לעץ האגוז זמן מה כדי שאפשר יהיה לעצב ממנו את התיבה.

משקלה הכולל הוא כ-1-1.5. הקשתות נעשות בהזמנה אישית. הקשת נמשכת ביד בלבד, בלי שום מנגנון כמו זה של קשת הכינור, ויש מהן רבות מאוד. מוט הקשת עשוי מעץ ערער, ואילו השערות עשויות משיער סוס. בחזית תיבת התהודה ובגבה נקדחים חורים, והחזית מכוסה בעור דג. הקשתות מועברות סביב התיבה דמוית הקערה והקמנצ'ה מושלמת. גם אם לקמנצ'ה יש כמה גרסאות, אופן בנייתה ומאפייניה דומים בדרך כלל.

עד לאן חוזרת ההיסטוריה של הקמנצ'ה?

ההיסטוריה הידועה הקדומה ביותר של הקמנצ'ה מגיעה עד תקופות הצפווים והקאג'ארים. היא הייתה אז אחד מכלי הנגינה שנוגנו לעיתים קרובות בחגיגות. נוסף על כך, הקמנצ'ה נראית ביצירות המאוירות מן התקופה המונגולית והתימורית. על פי המסורת, היא אחד מכלי המיתר הראשונים. על פי המסורת, הקמנצ'ה נוצרה כך: "כאשר עוף הדורס (נשר, בז, חסידה וכדומה) חוטף את החיה שהוא צד וממריא, מעי החיה נותרים תלויים על ענפי העצים. בעזרתם הכינו כלים כמו הנבל הקשתי והארפה. לאחר מכן הופיעו כלי המיתר הפרוטים והקשתיים."

אולי יעניין אותך גם: קמנצ'ה פרסית

אף שנקודת המוצא שלה מגיעה עד מרכז אסיה, התפתחות הקמנצ'ה התרחשה באזרבייג'ן במאה ה-19. הטורקים הכירו את הקמנצ'ה לראשונה בתקופה העות'מאנית. לאחר מכן התפשטה הקמנצ'ה ממרכז אסיה לאירופה ולאפריקה.

קמנצ'ה הוא השם המשותף לשני כלי מיתר שונים, האחד משמש במוזיקה העות'מאנית והאחר במוזיקה העממית של אזור הים השחור. ה"קמנצ'ה הקלאסית" היא כלי קטן באורך 40-41 cm וברוחב 14-15 cm. תיבת התהודה דמוית חצי האגס שלה, תיבת היתדות האליפטית, ה"ראש", וה"צוואר" של הגזע מגולפים ומעוצבים מחתיכת עץ אחת.

בפני הכלי שני חורים גדולים בצורת D, שקצותיהם המעוגלים פונים החוצה. בגב הכלי יש "חריץ גבי". מיתרי הקמנצ'ה (kemençe) מצויים 7-10 mm מעל לוח הסריגים, בעוד יתד הזנב מונחת על הברך השמאלית והכלי מוחזק במצב אנכי בהישענו על החזה או מונח בין שתי הברכיים. שכן הצלילים אינם מופקים בלחיצה על המיתרים בקצות האצבעות, כמו ברוב כלי המיתר, אלא בדחיפה עדינה של המיתרים מן הצד באמצעות הציפורניים.

גם תיבת היתדות, הצוואר ותיבת התהודה של "קמנצ'ת הים השחור" מגולפים ומעוצבים מחתיכת עץ אחת. אך צורתה שונה לחלוטין. כמו בכל שאר כלי הנגינה העממיים, קשה לדבר על מידות תקניות של "קמנצ'ת הים השחור". אולם כיום ה"קמנצ'ות" שבהן משתמשים המומחים והמבצעים המקצועיים הן בדרך כלל באורך 56 cm. הגוף, בעל הדפנות הישרות והגב הישר, עשוי ברובו מעץ שזיף או ערער. פני הכלי, העשויים מעץ אשוח או אשוחית, דקים למדי.

מהם סוגי הקמנצ'ה?

אף שהקמנצ'ה מכונה בדרכים שונות ורבות בארצות רבות ושונות, היא מתחלקת לקבוצות מסוימות מבחינת מאפייניה הבסיסיים וגובהי הצליל שהיא מפיקה.

• קמנצ'ה קלאסית 4/4

• קמנצ'ה אלט

• קמנצ'ה בס

• קמנצ'ה קונטרבס. בדרך כלל היא מתחלקת ל-4 גרסאות.

מה ההבדלים בין הקבאק קמנצ'ה לקמנצ'ה הקלאסית?

אף שהקבאק קמנצ'ה, השייכת לאותה משפחה, והקמנצ'ה הקלאסית נחשבות לאותו כלי, לשני כלי הנגינה האלה יש הבדלים רבים. ההבדל החשוב ביותר בין הקבאק קמנצ'ה לקמנצ'ה הקלאסית הוא המשקל. הקמנצ'ה הקלאסית מגיעה עד 1.5 kg, ואילו הקבאק קמנצ'ה שוקלת כ-400-500 גרם. בקבאק קמנצ'ה יש להשתמש בקשתות 4/2, ואילו לנגינה בקמנצ'ה הקלאסית יש להשתמש בקשתות 4/1. בעוד שהקבאק קמנצ'ה מתחלקת לשלושה חלקים: צוואר, גוף ועור, הקמנצ'ה הקלאסית מתחלקת לארבעה חלקים בסיסיים: גוף, צוואר, יתדות ומיתרים. הקבאק קמנצ'ה נעשית מדלעת, ואילו הקמנצ'ה הקלאסית עשויה מעץ אגוז ומעץ שזיף. למעשה שני כלי המיתר האלה שונים זה מזה לחלוטין. אף שהם שייכים לאותה משפחה, הדמיון הגדול ביותר ביניהם הוא שמנגנים בהם בקשת כשהם נשענים על הברך. גובהי הצליל וגווני הצליל הם למעשה עצמאיים לחלוטין זה מזה. צלילה של הקמנצ'ה הקלאסית קשה ונוקב הרבה יותר מזה של הקבאק קמנצ'ה.

האם הקמנצ'ה היא כלי קשה לנגינה?

הקמנצ'ה היא כלי הקרוב מאוד לקול האנושי. היותה נטולת סריגים מאפשרת לגוונים רבים ושונים לעלות במהלך הנגינה. אף שתכונה זו מעניקה חופש רב למי שמנגנים בקמנצ'ה ברמה מתקדמת, בשלב ההתחלתי היא עשויה להיות מאתגרת. הקמנצ'ה היא תחום הדורש תרגול סדיר ותובעני. מי שלומדים בקונסרבטוריונים באזרבייג'ן ומתמקדים בקמנצ'ה עוברים הכשרה קשה.

אולי יעניין אותך גם: הכול על הקמנצ'ה

מבנה הקמנצ'ה

ה"קמנצ'ה הקלאסית" היא באורך 40-41 cm. הקמנצ'ה היא כלי קטן נטול סריגים ברוחב 14-15 cm, שמנגנים בו בציפורניים. תיבת התהודה דמוית חצי האגס שלה ו"צוואר" הגזע מגולפים ומעוצבים מחתיכת עץ אחת.

גוף הקמנצ'ה מגולף כולו מעץ תות, תות שחור, אדר, ערער, אשוחית או שזיף. בהתאם לסוג הקמנצ'ה ולמאפייניה, ייצורה נמשך בין 3-15 ימים.

בפני הכלי שני חורים גדולים בצורת "D" בעלי קצוות מעוגלים. כאשר מיתרי הקמנצ'ה גבוהים ב-7-10 mm, יתד הזנב מונחת על הברך השמאלית, והכלי מוחזק במצב אנכי בהישענו על החזה או מונח בין שתי הברכיים. הצלילים אינם מופקים בלחיצה על המיתרים בקצות האצבעות, כמו ברוב כלי המיתר, אלא בדחיפה עדינה מן הצד באמצעות הציפורניים.

גם דגמי הקמנצ'ה יכולים להשתנות מאוד. בעוד שחלק מחובבי הקמנצ'ה מעדיפים מראה פשוט וצנוע, אחרים בוחרים בקמנצ'ות שבהן משולבת אמנות העיטור. לפרטים נוספים על דגמי הקמנצ'ה שלנו מבית Sala Muzik תוכלו לבקר באתר שלנו. לכל סוג של קמנצ'ה שתרצו, Sala Muzik היא הבחירה הנכונה.