סתאר פרסי איכותי ZS-302

חומרים:

• לוח תהודה: עץ תות
• גוף: עץ תות
• צוואר: עץ אגוז
• בורגי כיוון: עץ אגוז
• יצרן: Zolghadr
• 2 חותמות (Mohr)

כלי הנגינה סתאר

הסתאר הפרסי שייך למשפחת הסאז. יש בו 25 סריגים ניידים וארבעה מיתרים. לפני התפשטות האיסלאם, Setar של מוצא פרסי שימש נרחב.כלי plectrum מחרוזת עם צליל מסוים שייך למשפחת טנבור, והגוף משמש לעץ, מתכת עבור מיתרים, ועצמות עבור קישוטים.

כלי Setar הוא כלי עתיק של מוזיקה קלאסית פרסית.זהו קודמו של Khorasan Tambur, אשר מתקבל כאב הקדמון של כל lutes בתרבות המזרחית.למרות שלפרס היו שלושה מיתרים במקור, הרביעי נוספה כדי להתאים את הצליל למוסיקה spriual.לא רק מספרים של מיתרים זה היה אלא גם הטכניקה של משחק סטיר השתנה במהלך שלושת העשורים האחרונים.

גוף הסתאר מורכב משני חלקים: תיבת תהודה וצוואר ארוך. תיבת התהודה עשויה בדרך כלל מעץ אגוז או תות, והצוואר מעץ אגוז. לאורך הצוואר יש עשרים וחמישה סריגים, העשויים ממעי. תיבת התהודה מפיקה תהודה חזקה, המאפשרת לצלילים להשתלב זה בזה. ההרמוניה שנגנים מיומנים מפיקים היא מאפיין מרכזי של הכלי.

תיבת תהודה ולוח אצבוע ארוך הם שני המרכיבים הבסיסיים של הסתאר הפרסי. לכלי ארבעה מיתרים, ובקצה לוח האצבוע נמצא ראש הכלי, המכונה Sarpanjeh, ובו ארבעה בורגי כיוון. בעזרתם מכוונים את הסתאר הפרסי . לראש הכלי שני עיצובים: העיצוב הישן ועיצובו של מאסטר Qanbari. בעיצוב הישן בורגי הכיוון מסודרים בזוגות אנכיים, ואילו בעיצוב Qanbari הם ממוקמים בשני צידי ראש הכלי. 

צלילו של הסתאר הפרסי עדין, ומנעדו מגיע לכמעט שלוש אוקטבות.

הסתאר נפוץ ברפרטואר המוזיקה האיראנית ומשמש בעיקר ככלי סולו. 

״כלי הנגינה סתאר״