טאר פרסי ET-202

• יצרן: Afshari
• גוף: עץ תות
• צוואר: עץ תות
• לוח אצבוע: עצם
• בורגי כיוון: עץ אגוז

כלול בערכה:

• נרתיק קשיח
• מזרב (מפרט)
• מיתרים נוספים

על הטאר:

הטאר הוא כלי מיתר בעל צוואר ארוך, המשמש באיראן, באזרבייג׳ן, בגאורגיה, בארמניה ובחלקים מטורקיה. פירוש שמו בפרסית הוא ״מיתר״. מי שמנגן בו נקרא נגן טאר, או טאריסט. לכלי מנעד של שתיים וחצי אוקטבות. אמנות הבנייה והנגינה בטאר האזרבייג׳ני נכללה בשנת 2012 ברשימה המייצגת של אונסק״ו למורשת התרבותית הבלתי מוחשית של האנושות.

בבניית טאר מסורתי אפשר להשתמש בעצים שונים לחלקים שונים. הגוף, המורכב משתי תיבות תהודה מחוברות, עשוי בדרך כלל מעץ תות. הצוואר וראש הכלי עשויים מתות, מאגוז או מעצים מתאימים אחרים, בהתאם לבונה ולדגם.

סוגי הטאר הפרסי נחלקים לארבעה: טאר סולו באורך 86–89 ס״מ, טאר תזמורתי באורך 83–86 ס״מ, טאר לתלמידים באורך 72–76 ס״מ וטאר ג׳ורה.

אפשר לכוון את הטאר הפרסי בדרכים שונות, אך כיוונים מסוימים מתאימים יותר לדסתגאחים מסוימים. מנעדו מגיע לכמעט שתיים וחצי אוקטבות. על לוח האצבוע יש 25–28 סריגים ניידים העשויים ממעי כבשה ומסמנים את מיקום הצלילים. מנגנים בטאר הפרסי באמצעות מפרט, העשוי בדרך כלל מפליז ואורכו 3 ס״מ. מחציתו מכוסה בשעווה כדי להקל על האחיזה. בשנים האחרונות מיוצרים גם מפרטים מפלסטיק.

אף שצליל הטאר הפרסי מזכיר מנדולינה, ג׳ומבוש ובוזוקי, טכניקת הנגינה והרפרטואר שלו שונים.

טאר פרסי.